להיות עם זה

לפני כמה שנים, כשרק התחלתי את לימודי הטיפול, הייתה לנו מנחה שהנחתה את הקבוצה  בפסיכותרפיה ממוקדת מיינדפולנס. ובעזרת הגישה של המיינדפולנס עברנו טיפול.

באותה תקופה הייתי באחת מנקודת השפל הגדולות בחיי. הייתי מוצפת בהמון רגשות, מנותקת מהגוף. לא יכולתי להכיל את עצמי.

אחד המסרים שאותה מנחה חזרה עליהם היה "תהיו עם זה".

תהיו עם זה… האמת? לא הבנתי מה זה אומר. 

המוח שלי היה במלחמה עם "זה", ורצה רק שהסבל יגמר ויעבור, וחיפש בכל מקום איך לעזור.

חשבתי שזה אומר להגביר את הרגשות שלי, ואולי גם את הסיפור שמתלווה אליהן.

כך במשך שנה שלמה מצאתי את עצמי שומעת את המשפט " תהיו עם זה".

כל פעם עלה בי השאלה – מה זה אומר בכלל "להיות עם זה?".

באותה תקופה ידעתי על עצמי מספר דברים:

1) קשה לי מאוד

2)התמודדתי עם אחת התקופות הקשות שעברתי בחיי.

3) רציתי שינוי, ושהכאב יפסק.

לא הייתי מודעת:

1) שאני עם פוסט טראומה

2) שהחוויות שחוויתי באותה שנה רק העצימו את הפוסט טראומה והוסיפו טראומות חדשות שלחצו בדיוק על אותן נקודות שבזמנו יצרו את הטראומות הישנות.

ואולי הדבר הכי משמעותי שלא ידעתי על עצמי באותה תקופה הוא שהפוסט טראומה יצרה אצלי מצב של ניתוק מהגוף, מה שהקשה עלי להיות נוכחת בגופי ולהרגיש את הרגשות שנמצאים שם.

בשפה המקצועית קוראים לזה דיסוציאציה: מצב שבו כדי להגן על עצמי המוח יצר טריק נחמד וניתק אותי מהגוף.

במילים אחרות, הקושי ב"להיות עם זה" היה עבורי עצום.

כל מה שיכולתי לעשות היה לעלות לראש, לסיפורים, ולחפש משם פיתרון "לבעיה" שלי, ולכאב הגדול שחוויתי באותה תקופה.

כל פעם שהייתי קצת נוכחת עם הכאב הייתי בורחת. כי הכאב והרגשות היו פשוט קשים מידי, וחזקים מידי. זאת אחת הסיבות שאני אוהבת כל כך את שיטת "המסע".

היא מחברת אותי לגוף שלי, לרגשות שלי, עוזרת להיות להיות נוכחת איתם, לשחרר אותם, ולא לברוח מהם.

היום, אם תוך כדי תהליך מסע אני מרגישה שאני עולה לראש, אני משתדלת להקשיב לזה ולהיות עם זה, או שאני מחזירה את המיקוד חזרה לגוף.

אחזור שוב למנחה, ולמסר שלה אלי.

לקראת סוף השנה הייתה לנו שיחה אישית איתה, במהלכה שאלתי אותה למה הכוונה ב"היות עם זה."

התשובה שלה משפיעה עלי עד היום. 

הכוונה ב"להיות עם זה" היא פשוט להיות בנוכחות ברגש או תחושה מסויימים שנמצאים בגוף, ולהתבונן עליהם. לא לנסות לשנות אותם. לא לנסות להשפיע עליהם. אפילו לא לנתח אותם. פשוט להיות איתם, ולהתבונן עליהם.

מה נמצא כאן עכשיו? איפה זה בגוף? 

פשוט להתבונן על זה כמו שזה.

מרגישה כיווץ בגוף? 

אני נמצאת עם זה.

מרגישה את זה.

מתבוננת על זה.

אולי אפילו נושמת לשם.

אבל זהו.

לפעמים יש חלקים נוספים בי שאומרים לי 'תעשי ככה ותעשי ככה'.

אני שמה לב לזה. אני מזהה שאני לא "עם זה" אלה זה הראש שמנסה לשלוט ולשנות את זה, וכך מרחיק אותי מהנוכחות.

אז אני לוקחת אוויר וחוזרת להתבוננות.

ולאט לאט אותו חלק שהיה מכווץ מתחיל להרפות.

אותו כאב שהיה נוכח נרגע ונשכח.

אותו רגש שהיה עוצמתי חולף מעצמו.

הסבל קורה, כאשר אנחנו בורחים מהרגשות שלנו, או מנסים לפתור אותם.

הסבל קורה, כאשר אנחנו מתעלמים מעצמנו.

כאשר אנחנו פשוט נוכחים עם מה שנמצא… הרגש, כמו שהוא, חולף ומשתחרר.

המסר הזה היה ועדיין אחת המתנות הגדולות שקיבלתי בחיי.

לאחר מכן יכולתי להתחבר למקום של שקט, של ריפוי.

זה יצר אצלי מרחב של הכלה לחוויות שחוויתי. ואיפשר לי להתחבר יותר ויותר לגוף שלי ולייצר עוד ועוד ריפוי בחיים שלי. ובגוף שלי.

ואת הריפוי הזה אני מעבירה היום הלאה. מלמדת אנשים להתחבר לעצמם, ומלמדת אותם פשוט להיות עם מה שקיים. 

כמו שזה.


רוצים ללמוד איך לתרגל מדיטציות ולהיות עם זה.

רוצים ללמוד איך לתת לעצמכם את הכלי הכי פשוט והכי עוצמתי שיש.

• מוזמנים לדבר איתי כאן>>
  
  נטע סימן טוב – נטיעת האור
  מטפלת רגשית הוליסטית
  072-3972233