נכתב במקור בתאריך 28.8.19
בזמן האחרון אני מודה התחמקתי מלעבור מסעות ידעתי שאני הולכת לפגוש שם משהו גדול, והתחמקתי מזה, מטיפול של פעם בשבוע זה עבר למסע פעם בכמה שבועות, ואולי פעם בכמה חודשים. ברחתי בעצמי. סך הכל גיליתי שאני מצליחה להסתדר בלי המסע, ושאני די יציבה. השתמשתי בפרחי באך לשמור על תדר גבוה ואיזון אבל עדיין.
השבוע הוצפתי, מכמה דברים בבת אחת, לא דברים רציניים יותר מידי, אבל דברים שלחצו לי על נקודות. עברתי מסע, לפני שבועיים, אך היה לי קשה מידי לפגוש את עצמי באופן מלא, זה הפחיד אותי, היה לי לא פשוט לפגוש את המקומות הכואבים האלה בתוכי, שכבר חודשים מבקשים תצומת לב ואני מתחמקת.
שלשום קמתי הרגשתי שאני מוצפת כל הרגשות עלו, היה לי קשה להכיל את עצמי, עשיתי מדיטציה, התמקדתי בנשימה, זה עזר, אבל עדיין הרגשתי שיש שם משהו חזק שרוצה לצאת. אמרתי די וקבעתי לי מסע כבר ליום למחרת.
עד סוף יום הכאבים בגוף התחילו, אחרי תקופה באמת ארוכה בלי כאבים מצאתי את עצמי עם כאבים ברגליים והפעם הגיעו גם לידיים. שזה מגיע לידיים אני יודעת שיש פה משהו רציני, כי זה כמעט ולא קורה.
במסע אפשרי לעצמי להתמסר עד הסוף להרגיש את עצמי, ואת הפחדים שלי, את הצורך שלי לשים גבולות, ולשחרר את הצורך להציל אחרים. על חשבוני, רק כדי שהם יוכלו להציל אותי. תפקיד שלקחתי על עצמי עוד בילדות המוקדמת שלי. רמז זה אף פעם לא עבד לי, לא הצלחתי להציל אף אחד, ואף אחד לא הצליח להציל אותי. רק אני את עצמי.
נתתי לגוף שלי ונפש שלי את מה שהם ביקשו. נתתי לגוף לרעוד. ולבכי לצאת, בלי להחזיק, לכעס, לעצב ופחד הגדול שהיו שם עוד מהילדות המוקדמת שלי. ושמתי גבול.
עוד במהלך התהליך הרגשתי איך הכאבים בגוף נרגעים, יכולתי לסגור שוב את כף היד. ולהרגיש אותה שוב, חיה.
הסכמתי שוב לחיות, באופן מלא. סיימתי את התהליך נעמדתי והרגשתי שהכאב נרגע.
היום מצאתי את עצמי שמחה כל יום, זורמת, נהנת מהחיים, אומרת כן לדברים שהגיעו אלי במפתיע, שרק לפני שבוע היו מפחידים אותי.
אני אומרת תודה כל יום לעובדה ששיטת "המסע" נכנסה לחיים שלי. היא שינתה לי את החיים. נתנה לי יכולת להסתכל על החיים אחרת, וכלי עצום להתמודד עם הרגעים המאתגרים בחיים.
מזמינה אותכם גם להתנסות בשיטה המדהימה הזאת.ב